מעבר למילים- איך הגוף מספר את הטראומה
אנחנו מכירים את התופעה – "תשכח מזה", "תמשיך הלאה". אבל מה אם הגוף שלנו פשוט לא מסוגל לשכוח? בעולם הטיפול הנפשי אנחנו יודעים היום שדברים שהמוח מנסה לשכוח, הגוף ממשיך לזכור. חוויות קשות שעברנו נשמרות לא רק כזיכרונות בראש, אלא גם כתחושות ותגובות בגוף. זוהי הליבה של זיכרון גופני טראומטי.
איך הגוף "זוכר" טראומה?
כשאנחנו חווים אירוע מפחיד או מאיים, הגוף שלנו מגיב מיד. הדופק עולה, השרירים מתוחים, אדרנלין זורם בדם, ואנחנו מוכנים ל"קרב או בריחה". זוהי תגובה טבעית ומצילת חיים. הבעיה מתחילה כשהגוף "נתקע" במצב הזה גם אחרי שהסכנה חלפה.
מחקרים עדכניים בתחום המוח והטראומה מראים שאירועים טראומטיים משנים ממש את המוח והגוף:
- האזור במוח האחראי על פחד וסכנה (האמיגדלה) הופך רגיש יותר
- האזור שאחראי על ארגון זיכרונות (ההיפוקמפוס) עלול להצטמק
- מערכת העצבים נשארת במצב של דריכות מתמדת
- המוח "מדלג" לתגובת חירום גם כשהגירויים אינם מסוכנים באמת
כל השינויים האלה יוצרים מצב שבו הגוף ממשיך להגיב כאילו הוא עדיין בסכנה, גם כשהראש יודע היטב שהסכנה כבר חלפה.
יואב: כשהגוף נשאר בשדה הקרב
יואב (שם בדוי), בן 32, הגיע לטיפול אחרי תקופה ארוכה של שירות מילואים מאז ה-7 באוקטובר. הוא התקשה להבין למה הוא לא מצליח "פשוט להירגע" למרות שהוא כבר בבית.
"אני חוזר הביתה, לאשתי ולילדים, אבל הגוף שלי עדיין שם," סיפר יואב בפגישה הראשונה. "אני נרדם ומתעורר בבהלה מכל רעש קטן. הידיים שלי רועדות כשאני שומע אזעקה בטלוויזיה. אני יודע שאני בטוח, אבל הגוף שלי ממשיך להגיב כאילו אני בסכנה."
יואב חווה מה שאנחנו מכנים "מערכת עצבים דרוכה" – מצב שבו הגוף ממשיך להיות בכוננות, מוכן לסכנה בכל רגע. למרות שהשכל אומר "אתה בטוח עכשיו", הגוף ממשיך לצעוק "סכנה!".
להקשיב לגוף: המפתח להחלמה
הניסיון "פשוט לשכוח" או להתעלם מתחושות הגוף אחרי טראומה בדרך כלל לא עובד. להיפך – זה עלול להחמיר את המצב. טיפול יעיל בטראומה חייב לכלול עבודה עם הגוף:
- לווסת את מערכת העצבים – ללמוד טכניקות נשימה, הרפיה ומדיטציה שעוזרות לגוף להבין שהוא בטוח
- להקשיב לתחושות הגוף – במקום להתעלם מתחושות לא נעימות, ללמוד לזהות ולהכיל אותן
- תנועה מכוונת – תרגילים גופניים שעוזרים לשחרר מתח "תקוע" בגוף
- להתחבר מחדש לגוף – ללמוד להקשיב למסרים שהגוף מנסה להעביר
במקרה של יואב, טיפול בריצה היה כלי משמעותי במיוחד. הריצה המובנית אפשרה לו לשחרר אנרגיה "תקועה" ובמקביל לפתח יכולת להקשיב לגוף ולווסת אותו. זה משהו שמחקרים מראים שעובד – פעילות גופנית מכוונת יכולה לעזור למערכת העצבים לחזור לאיזון.
איך יודעים שמתקדמים לקראת החלמה?
כשעובדים נכון עם זיכרון גופני של טראומה, אפשר לראות סימנים ברורים של התקדמות:
- פחות תגובות בהלה מוגזמות לרעשים פתאומיים
- שינה טובה יותר, עם פחות סיוטים והתעוררויות
- יכולת לזהות מתי הגוף מתחיל להיכנס ללחץ, לפני שזה מציף
- יותר זמן ומרחב בין גירוי (כמו רעש חזק) לבין תגובה אוטומטית
- יכולת טובה יותר לעבור ממצב לחץ למצב רוגע
"היום הצלחתי להירדם בלי כדורים," סיפר יואב אחרי כמה חודשי טיפול. "אתמול הייתה אזעקת בדיקה, והרגשתי איך הגוף שלי מתחיל להתכונן לקפוץ, אבל הצלחתי לנשום עמוק כמו שתרגלנו ולהזכיר לעצמי 'אתה בטוח'. זה היה רגע קטן של ניצחון."
שילוב גישות בטיפול בטראומה
הטיפול המודרני בטראומה משלב כמה גישות יעילות:
- ביוסינטזה – גישה שפותחה על ידי דיוויד בואדלה, המתמקדת בקשר בין גוף ונפש
- CBT ממוקד טראומה – עבודה על דפוסי חשיבה ועל התנהגויות שמשמרות את הטראומה
- התמקדות (Focusing) – שיטה שעוזרת לאדם להקשיב לחכמת הגוף שלו
- טיפול בתנועה – שימוש בתנועה מכוונת לשחרור חסימות גופניות-רגשיות
מעבר להפחתת סימפטומים: צמיחה אחרי טראומה
ההחלמה מטראומה אינה רק על "להיפטר מהסימפטומים". אנשים רבים שעוברים תהליך טיפולי נכון מדווחים על תחושה עמוקה יותר של משמעות, חיבור עמוק יותר לעצמם, והערכה גדולה יותר לחיים. זה מה שחוקרים מכנים "צמיחה פוסט-טראומטית".
טיפול נכון יוביל לא רק להפחתה בסימפטומים המטרידים, אלא גם לתחושת מסוגלות חדשה, ליכולת להתמודד טוב יותר עם אתגרים, ולקשר אותנטי יותר עם הגוף והרגשות.
את.ה או אדם יקר לך חווים תגובות גופניות מתמשכות אחרי אירוע קשה?
הצעד הראשון להחלמה הוא להכיר בכך שהגוף מספר סיפור חשוב, הסיפור הזה דורש הקשבה, לא התעלמות.
מזומנ.ת באהבה לצור קשר לתיאום פגישת היכרות ראשונית .
מקורות מומלצים לקריאה נוספת:
- ון דר קולק, ב. (2019). הגוף זוכר: מוח, נפש וגוף בריפוי טראומה. הוצאת אח.
- לוין, פ. (2016). להעיר את הנמר: לרפא טראומה. הוצאת אסטרולוג.
- אוגדן, פ., מינטון, ק., ופיין, ק. (2015). טראומה והגוף: גישה סנסומוטורית לפסיכותרפיה. הוצאת אח.